השאלה שמבחינה בין חוסך מיודע לבין מי שאינו עוקב היא פשוטה: האם אתם יודעים באיזה מסלול מושקעת קרן ההשתלמות או קופת הגמל שלכם כעת, ומה הייתה התשואה שלה בשנה האחרונה? אצל רבים התשובה מהוססת. ושם, לדברי פלוטינסקי וקדוש, נמצא עיקר הפער.
בין החוסך הממוצע לבין המסלולים שהניבו תשואות גבוהות עומד מרחק של מידע, מרחק שרוב הציבור אינו מודע לעצם קיומו. כדי להבין כיצד נוצר הפער הזה, צריך לחזור לקיץ 2024.
רפורמת מסלולי ההשקעה: מה השתנה ביולי 2024
הרפורמה שנכנסה לתוקף בקיץ האחרון שינתה שני דברים גדולים בשוק החיסכון ארוך הטווח.
הראשון נוגע לשקיפות העלויות. דמי הניהול, העמלות וכל עלות נלווית אמורים כעת להיות גלויים וברורים לחוסך, באופן שמאפשר לו לדעת בדיוק כמה עולה לו ניהול הכסף. עד לרפורמה היה קשה הרבה יותר לעמוד על התמונה המלאה.
השינוי השני, זה שכמעט לא נדון בציבור, הוא פתיחתם של עשרות מסלולי השקעה חדשים תחת קרנות ההשתלמות, קופות גמל, חיסכון ו- 190. אם בעבר טווח הבחירה היה מצומצם, כיום יכול חוסך לבחור חשיפה מלאה למניות ישראליות, חשיפה ענפית לפי סקטורים, מסלול דולרי, מסלול העוקב אחר מדד הנאסד"ק, או מסלול עם הגנת מטבע ובלעדיה.
חלק מהמסלולים החדשים הם שרשמו את התשואות הבולטות של השנה האחרונה. כך, למשל, מסלול כמו הראל מניות סחיר ומסלול כמו מיטב עוקב מדדי מניות נמנים עם אותם מסלולים שהניבו תשואות חריגות בתקופה זו. ואלה רק שתי דוגמאות מתוך רשימה ארוכה בהרבה. בסך הכל מדובר בעשרות מסלולים שנפתחו, חלקם עם פרופיל סיכון וסיכוי שלא היה זמין לחוסך הישראלי קודם לכן.
"הבעיה אינה היעדר אפשרויות," אומר פלוטינסקי, בעלים ומנכ"ל משותף ב-SFP. "להפך, מעולם לא היו כל כך הרבה מסלולים. הבעיה היא שרוב האנשים נותרו במסלול ברירת המחדל שאליו צורפו לפני שנים, ומאז איש לא בחן אותו מחדש."
"קרן השתלמות היא נכס חי, לא פיקדון"
SFP, ראשי תיבות של Smart Financial Planning, היא חברת בוטיק לתכנון פיננסי הוליסטי. את החברה הקימו שני שותפים: ויטלי פלוטינסקי, מתכנן פיננסי בינלאומי בעל הסמכת CFP ובוגר הנדסת תעשייה וניהול מהטכניון, וספיר קדוש, מתכננת פיננסית בכירה ובוגרת כלכלה וניהול בהתמחות מימון. החברה מנהלת תיק נכסים בהיקף של מיליארדי שקלים ומונה כיום למעלה מ-20 מתכננים פיננסיים.
לדבריהם, שורש הבעיה נעוץ בתפיסה השגויה של החוסך הממוצע. "רוב האנשים מתייחסים לקרן ההשתלמות כמו לפיקדון בנקאי, מפקידים ושוכחים," אומרת קדוש. "אבל קרן השתלמות היא נכס חי. השוק נע, הרגולציה משתנה, והמסלול שהיה נכון לפני שלוש שנים אינו בהכרח המסלול הנכון היום. מי שאינו בוחן את ההשקעה שלו באופן שוטף, מפסיד הזדמנויות מבלי לדעת על כך."
מדוע המידע על המסלולים אינו מגיע לחוסכים
כאן מגיעים לליבת העניין. כיצד ייתכן שחוסך ישראלי ממוצע אינו מודע לקיומם של מסלולים שהניבו עשרות אחוזים?
התשובה, לדברי השניים, נעוצה במבנה השוק עצמו ובאופן שבו פועל חלק ניכר מהענף.
במודל הרווח, סוכן הביטוח או הסוכן הפנסיוני מצרף את הלקוח לקרן ומקבל את עמלתו. ברגע שהעסקה נסגרת, הקשר השוטף נפסק לרוב. הלקוח נותר עם מסלול שנבחר עבורו ביום ההצטרפות, ואין מי שיבחן בהמשך אם הוא עדיין מתאים לצרכיו, יעדכן אותו על המסלולים שנפתחו, או יפנה את תשומת לבו לתשואות שנרשמו בשוק.
"שאלו את עצמכם מתי בפעם האחרונה יזם הסוכן שלכם שיחה," אומר פלוטינסקי. "לא כדי למכור מוצר נוסף, אלא כדי לבדוק את מצב התיק שלכם. רוב האנשים מתקשים להיזכר, פשוט מפני שהדבר כמעט אינו קורה."
זו, לדבריו, אינה בעיה נקודתית אלא מאפיין רחב של הענף. מאות אלפי חוסכים מחזיקים בכספים שאיש אינו עוקב אחריהם באופן שוטף, בעוד שמסביבם נפתחות אפשרויות שהם אינם מודעים לקיומן.
מה אמור לקרות אחרי ההצטרפות לקרן
לדברי פלוטינסקי וקדוש, כאן עובר הקו המבחין בין מכירת מוצר פיננסי לבין תכנון פיננסי לאורך זמן. בפועל, השיטה שעליה הם מצביעים מורכבת מכמה רכיבים קבועים.
הראשון הוא סקירה חודשית של ההתפתחויות בשוק ובתיק האישי. לצד זה מתקיים וובינר מקצועי שמטרתו להסביר לחוסכים אילו שינויים מתרחשים ומה משמעותם עבורם. שלישית, דוח יתרות שמרכז את התמונה הכוללת במקום אחד, חלף הצורך לאסוף נתונים מגופים שונים בנפרד. ולבסוף, פגישה תקופתית שנועדה לבחון את מצב התיק וללוות את הלקוח בכל צומת פיננסי.
גם להיפגש לכוס קפה ולהגיד שהכל בסדר, מייצר ודאות ללקוח וזה חשוב מאוד!
"המטרה היא שהלקוח לא יישאר לבד מול ההחלטות," אומרת קדוש. "שיהיה גורם שמכיר את התיק שלו לעומק ויודע לזהות מתי הגיע הזמן לבצע התאמה."
לרכיבים אלה מצטרף נדבך טכנולוגי. ב-SFP משלבים בינה מלאכותית בעבודה השוטפת, ככלי עזר בהתאמת המסלולים, בהפקת הסקירות התקופתיות ובאוטומציה של תהליכי המעקב מול הלקוחות. "הבינה המלאכותית משמשת אותנו ככלי עבודה," מסביר פלוטינסקי. "היא אינה מחליפה את האדם, אלא מאפשרת לנו לעבוד בדיוק רב יותר ולתת תשומת לב פרטנית לכל לקוח, גם כשמספר הלקוחות גדל."
מה שתשואות העבר אינן מספרות
בנקודה זו עולה ההסתייגות שכל חוסך מפוכח מעלה, ובצדק: תשואות העבר אינן ערובה לתשואות העתיד. מסלול שהניב 60% בשנה אחת עשוי להציג תוצאה שונה לחלוטין בשנה שלאחריה.
פלוטינסקי וקדוש מסכימים, ומדגישים שדווקא מסיבה זו רדיפה אחר המסלול שהשיג את התשואה הגבוהה ביותר אשתקד היא טעות נפוצה.
"איננו ממליצים לחוסך לעבור למסלול שהשיג את התשואה הגבוהה ביותר," מבהירה קדוש. "אנחנו אומרים דבר אחר: בדקו אם המסלול שבו אתם נמצאים תואם את הגיל שלכם, את אופק החיסכון ואת רמת הסיכון שמתאימה לכם. ההזדמנות שנוצרה ברפורמה היא בדיוק זו, אפשרות לבחון את התיק מחדש. לא הבטחה לתשואה, אלא בחינה מסודרת."
המסקנה אינה לבחור מסלול על בסיס שנה טובה אחת, אלא להפנים שכיום קיימות אפשרויות שלא היו זמינות בעבר, ולוודא שגורם מקצועי בוחן את התיק באופן שוטף ולאורך זמן.
השורה התחתונה
מי שקרא עד כאן, סביר שכבר העלה את השאלה: "מתי נבדק התיק שלי בפעם האחרונה?"
זו שאלה שראוי לעצור עליה. רפורמת יולי 2024 פתחה אפשרויות שרוב החוסכים אינם מודעים אליהן, והמסלול שמתאים לחוסך כיום עשוי להיות שונה לחלוטין מזה שבו מושקע כספו כעת.
SFP מציעה שיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות, שבמהלכה נבחנים המסלול הקיים, אופק החיסכון ורמת הסיכון, ונבדק אם יש מקום להתאמה לאור השינויים שהביאה הרפורמה. ללא התחייבות.
להשארת פרטים ולתיאום שיחת ייעוץ
**המידע בכתבה זו הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס או שיווק פנסיוני, ואין לראות בו תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים הספציפיים שלך. התנאים, הריביות, דמי הניהול ומסלולי ההשקעה משתנים מעת לעת, וההבדלים בין המסלולים השונים יכולים להיות משמעותיים — מה שמתאים למסלול אחד לא בהכרח מתאים לאחר. לפני קבלת החלטה כדאי לבדוק את הנתונים המעודכנים מול הגוף המנהל ולהתייעץ עם בעל רישיון מתאים. אין באמור התחייבות לתשואה, ותשואות עבר אינן מבטיחות תשואות עתידיות.
