סקירה כללית: המשק הישראלי ברבעון השני של 2026

הרבעון השני של שנת 2026 סיפק תמונה מעורבת אך יציבה למדי של הכלכלה הישראלית. המשק המשיך להפגין גמישות לנוכח אתגרים גלובליים ופנימיים, תוך שמירה על רמות צמיחה חיוביות. שוק העבודה נותר הדוק, והאינפלציה, אף שהיוותה מוקד לדאגה, הראתה סימני התמתנות מסוימים. הנתונים שהצטברו במהלך החודשים אפריל עד יוני מאפשרים לנו לשרטט קווים לדמותה של הכלכלה המקומית.

הפעילות הכלכלית התאפיינה בהמשך התאוששות בתחומים מסוימים, ובשמירה על יציבות באחרים. צרכנות פרטית ותעשייה מקומית היוו מנועי צמיחה מרכזיים, בעוד סקטורים מסוימים המשיכו להתמודד עם אתגרים ספציפיים. היצוא, בעיקר של שירותים טכנולוגיים, המשיך לתרום משמעותית למאזן התשלומים ולשמור על עתודות מטבע החוץ.

צמיחה כלכלית: מנועים וקשיים

התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ישראל הציג צמיחה שנתית של כ-3.2% ברבעון השני של 2026. נתון זה משקף התרחבות מתונה אך עקבית, המעידה על חוסן מסוים של הכלכלה. מנועי הצמיחה העיקריים כללו את הצריכה הפרטית, שהמשיכה להיות חזקה, ואת השקעות החברות בענפי הטכנולוגיה והייצור המתקדם.

פירוט מגזרי

• תעשיית ההייטק: סקטור ההייטק המשיך להוביל, עם עלייה בהשקעות וביצוא שירותים. למרות האטה מסוימת בשווקים גלובליים, התעשייה המקומית שמרה על אטרקטיביות למשקיעים זרים ומקומיים.
• תעשייה מסורתית: מגזר זה הציג עלייה מתונה בייצור, מונעת בעיקר מביקושים מקומיים ושיפור ביעילות תפעולית.
• שירותים: ענף השירותים, כולל מסחר ותיירות פנים, המשיך להתאושש, אך ענף התיירות הנכנסת עדיין לא חזר לרמות טרום מגפה מלאות.

השקעות בנדל"ן הראו ירידה קלה ברבעון, מה שמעיד על התקררות מסוימת בשוק הדיור לאחר תקופה של עליות מחירים משמעותיות. הממשלה המשיכה בתוכניות פיתוח תשתיות, אשר תרמו אף הן לצמיחה הכוללת.

שוק העבודה: יציבות ואתגרי שכר

שוק העבודה הישראלי נשאר הדוק באופן יחסי ברבעון השני. שיעור האבטלה עמד על כ-3.6%, נתון המצביע על תעסוקה כמעט מלאה. נרשמה עלייה קלה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, בפרט בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות.

מגמות בשוק העבודה

• מחסור בעובדים: ענפים מסוימים, ובפרט ההייטק, הבנייה והסיעוד, המשיכו להתמודד עם מחסור בעובדים מיומנים.
• עליית שכר: השכר הממוצע עלה בקצב מתון של כ-2.5% בחישוב שנתי, המשקף את הלחץ מצד המעסיקים למשוך ולשמר עובדים.
• גמישות תעסוקתית: נמשכה מגמת העבודה ההיברידית והגמישה, המשפיעה על מבנה שוק העבודה ועל דפוסי הנסיעה והצריכה.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הראו כי מספר המשרות הפנויות נותר גבוה, אך ירד קלות בהשוואה לרבעונים קודמים, מה שמעיד על התמתנות מסוימת בביקושים לעובדים.

האינפלציה: התמתנות זהירה

קצב האינפלציה השנתי התייצב סביב 3.1% ברבעון השני של 2026, לאחר תקופה של עליות חדות יותר. התמתנות זו נבעה ממספר גורמים, ביניהם ירידה מסוימת במחירי האנרגיה הגלובליים והתמתנות בביקושים לחלק מהמוצרים והשירותים.

גורמי אינפלציה

• מחירי מזון: מחירי המזון המשיכו לעלות בקצב גבוה יחסית, בהשפעת גורמים בינלאומיים ומקומיים.
• שירותים: מחירי השירותים, המושפעים מעליית שכר וביקושים מקומיים, נותרו גבוהים.
• מדיניות מוניטרית: הריבית במשק נותרה גבוהה יחסית, וממשיכה לקרר את הביקושים ולהשפיע על ציפיות האינפלציה.

המשק הישראלי ממשיך להפגין עמידות מרשימה למול אתגרים חיצוניים ופנימיים, תוך שמירה על יציבות יחסית בפרמטרים הכלכליים המרכזיים.

מבט קדימה: תחזיות הכלכלנים

התחזיות הכלכליות לשארית שנת 2026 ולשנת 2027 מצביעות על המשך צמיחה מתונה. ההערכה הרווחת היא שהמשק ימשיך לצמוח בקצב שנתי של כ-3% עד 3.5%, בהנחה של יציבות פוליטית וביטחונית ואי-החמרה משמעותית במצב הכלכלה העולמית.

סיכונים והזדמנויות

• סיכונים: הסיכונים העיקריים כוללים האטה חריפה מהצפוי בכלכלה הגלובלית, המשך עליות במחירי הסחורות, והתפתחויות גיאופוליטיות אזוריות.
• הזדמנויות: הזדמנויות צמיחה טמונות בהמשך פיתוח ענפי הטכנולוגיה והאנרגיה המתחדשת, ובהשקעות מוגברות בתשתיות פיזיות ודיגיטליות.

ההערכה היא כי הריבית תישאר ברמתה הנוכחית או תרד במתינות רק אם האינפלציה תתכנס באופן עקבי ליעד בנק ישראל. שוק העבודה צפוי להישאר הדוק, והאתגר של הגדלת הפריון ימשיך לעמוד על הפרק.

לסיכום

הרבעון השני של 2026 מאותת על משק ישראלי מתפתח, עמיד ומסתגל. אף על פי שקיימים אתגרים כמו מחירי דיור גבוהים, אינפלציה עיקשת בענפים מסוימים, ומחסור בעובדים מיומנים, הכלכלה המקומית ממשיכה להציג ביצועים חיוביים. ניהול נבון של המדיניות הפיסקלית והמוניטרית, יחד עם השקעה בחדשנות ובפיתוח הון אנושי, יהיו המפתח לשמירה על מסלול צמיחה בר קיימא גם ברבעונים הבאים.