קרן המטבע הבינלאומית מזהירה: צמיחה חלשה, גירעון גדל וחוב ציבורי מטפס

דוח קרן המטבע: אתגרי עומק לכלכלת ישראל

קרן המטבע הבינלאומית פרסמה בימים האחרונים את סקירתה השנתית על כלכלת ישראל, המצביעה על תמונת מצב מורכבת ועל אתגרים משמעותיים הצפויים למשק בשנים הקרובות. הדוח, שפורסם ב-1 ביולי 2026, לאחר דיוני מועצת המנהלים של הקרן שהסתיימו ב-24 ביוני, מציג תחזית צמיחה מופחתת, עלייה חדה בגירעון הממשלתי וגידול מתמשך ביחס החוב הציבורי לתוצר.

על פי הערכות הקרן, הצמיחה הכלכלית בישראל בשנת 2026 צפויה לעמוד על 3.5% בלבד, ירידה משמעותית לעומת התחזית הקודמת שעמדה על 4.8% לפני המלחמה באזור. התכווצות חדה בפעילות הכלכלית נרשמה כבר ברבעון הראשון של השנה, כאשר ההתאוששות הצפויה בהמשך תהיה מתונה. לשנת 2027, הקרן צופה התאוששות קלה יותר לקצב צמיחה של 4.4%.

השפעות ביטחוניות וכלכליות

המתחים הביטחוניים המוגברים באזור ממשיכים להטיל צל כבד על כלכלת ישראל, ומגבירים את אי הוודאות הגיאופוליטית. גורם מרכזי נוסף הוא ההוצאות הביטחוניות הגבוהות, אשר צפויות להישאר ברמה ניכרת. הוצאות אלו זינקו מכ-4.2% מהתוצר בשנת 2022 לכמעט 8% מהתוצר בשנת 2026, ומהוות נטל משמעותי על התקציב הלאומי.

בנוסף, המשק מתמודד עם מגבלות בהיצע כוח האדם, הנובעות בין היתר מגיוסי מילואים ממושכים והפחתה בזמינות של עובדים שאינם ישראלים. הקרן מציינת גם אתגרים מבניים ארוכי טווח, כגון שיעורי השתתפות נמוכים בשוק העבודה בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות ופערי מיומנויות, אשר צפויים להכביד על פוטנציאל הצמיחה בטווח הבינוני.

גירעון תקציבי וחוב ציבורי בעלייה

התמונה הפיסקלית שמציגה קרן המטבע פחות נוחה. הגירעון הממשלתי הרחב צפוי להתרחב באופן משמעותי. בעוד שבשנת 2025 עמד הגירעון על 5.2% מהתוצר, התחזית לשנת 2026 צופה עלייה ל-6.2% מהתוצר, נתון גבוה משמעותית מתחזית הממשלה. הקרן קוראת לממשלה לפעול לצמצום הגירעון לכ-2.5% מהתוצר בתוך שלוש שנים.

החוב הציבורי ממשיך לטפס. הוא עלה מ-60% מהתוצר בסוף 2022 לכ-68% מהתוצר בסוף 2025. על פי התחזיות, יחס החוב לתוצר צפוי להגיע לכ-70.1% בשנת 2026 ולטפס לכ-74% עד שנת 2031. הקרן ממליצה להחזיר את יחס החוב לתוצר לרמה של 60% עד שנת 2040, בדומה לרמה שהייתה לפני המלחמה.

העלייה בהוצאות הביטחון, יחד עם גידול בתשלומי הריבית על החוב, מצמצמת את המרווח הפיסקלי ומגבירה את הלחץ על ההוצאה האזרחית, שכבר נחשבת נמוכה יחסית למדינות מפותחות.

המלצות למדיניות תקציבית ורפורמות

על רקע הנתונים המאתגרים, קרן המטבע הבינלאומית מציגה שורה של המלצות למדיניות:

• גיבוש תוכנית פיסקלית אמינה: הקרן מדגישה את הצורך בתוכנית התכנסות תקציבית הדרגתית ואמינה כדי לייצב את החוב ולבנות מחדש עתודות פיסקליות.
• הגדלת הכנסות המדינה: לאור רמת ההוצאה האזרחית הנמוכה, הקרן ממליצה להתמקד בצעדים להגדלת ההכנסות, במקום קיצוצים נוספים בהוצאות. בין ההמלצות:
  • בחינה מקיפה של מערכת המס במטרה לשפר את פשטותה, יעילותה ושוויון.
  • שקילת ביטול מדרגת המס הנמוכה (10%) ומיזוגה עם המדרגה הבאה (14%).
  • בחינה מחודשת של פטורים ממע"מ על מוצרים ושירותים מסוימים, וכן פטורים ממס על קופות חינוך.
  • שמירה על מיסוי כלים חד-פעמיים ומשקאות ממותקים, ואף שקילת העלאת שיעור המע"מ.
• בחינת סדרי עדיפויות בהוצאות: הקרן ממליצה לבצע סקירה של ההוצאות הנוכחיות כדי לזהות הזדמנויות לייעול, כולל הוצאות מנהליות ותוכניות רווחה, ולתעדף מחדש משאבים לתוכניות המעודדות צמיחה.
• חיזוק שוק העבודה: נדרשות רפורמות מבניות להגדלת היצע העבודה והפריון, כולל שיפור לימודי ליבה, הרחבת הכשרה מקצועית והשקעה בתשתיות ובבינה מלאכותית, כדי לשמר את היתרון התחרותי של ישראל.
• מדיניות מוניטרית: הקרן תומכת בהמשך מדיניות מוניטרית מתונה ומבוססת נתונים על ידי בנק ישראל, במטרה לשמור על יציבות מחירים, תוך התחשבות בלחצים אינפלציוניים זמניים.
• יציבות פיננסית: על אף שהבנקים בישראל מציגים חוסן, נזילות ורווחיות, הקרן מציינת את חשיפתם הגבוהה לשוק הנדל"ן כסיכון. היא ממליצה להמשיך בניטור הדוק של סיכוני האשראי בענף.

לסיכום, דוח קרן המטבע הבינלאומית מדגיש את הצורך הדחוף בנקיטת צעדי מדיניות אחראיים ומקיפים כדי להתמודד עם האתגרים הפיסקליים והמבניים, להבטיח את יציבותה הכלכלית של ישראל ולשמר את פוטנציאל הצמיחה שלה בטווח הארוך.