השקל החזק: דילמת קרנות הפנסיה והאתגר הלאומי

השקל החזק: דילמה כלכלית מתמשכת

שוק המט"ח הישראלי ממשיך להיות סוער, כאשר השקל רושם מגמת התחזקות מול מטבעות זרים מרכזיים, ובראשם הדולר האמריקאי והאירו. תופעה זו, המושפעת ממגוון גורמים גלובליים ומקומיים, מציבה דילמות מורכבות בפני המוסדיים המנהלים את כספי הפנסיה של מיליוני ישראלים, ומעיקה במיוחד על המגזר היצואני.

נייר עמדה שהתפרסם לאחרונה על ידי גורם המייצג את התעשיינים, מצביע על קשר הולך וגובר בין עליות בשוקי המניות הבינלאומיים, במיוחד בוול סטריט, לבין התחזקות השקל. זאת, דרך פעילותם של הגופים המוסדיים, אשר מגדרים את השקעותיהם בחו"ל. עלייה בשווי נכסים דולריים מחייבת את הקרנות להגדיל גידור, כלומר למכור דולרים ולקנות שקלים, מה שמחזק את השקל באופן מלאכותי לכאורה, שאינו בהכרח משקף שיפור בפריון או ביצוא הריאלי של המשק.

האתגר של קרנות הפנסיה בגידור סיכונים

המוסדיים, המנהלים נכסים בהיקפים של טריליוני שקלים, הפכו לשחקן מאקרו-פיננסי מרכזי בשוק ההון, כולל בשוק המט"ח. בין השנים 2011 ל-2025, הנכסים המנוהלים על ידם זינקו ב-253%, ונכסי המט"ח שלהם עלו פי 6.5. כחלק מניהול סיכונים ובמטרה לשמור על יציבות עבור החוסכים, קרנות הפנסיה מבצעות פעולות גידור מט"ח. פעולות אלו כרוכות בעלויות, המוערכות בכ-1-2% מהסכום המגודר.

התחזקות השקל פוגעת בתשואה השקלית של השקעות בחו"ל. לדוגמה, בשנת 2025, השקל התחזק בכ-13% מול הדולר האמריקאי, מה שהוביל לכך שקרנות נאמנות דולריות לא מגודרות הניבו תשואה נמוכה משמעותית למשקיע הישראלי, למרות עליות חדות במדדים כמו ה-S&P 500. משקיעים שגידרו את סיכון המטבע נהנו מתשואה גבוהה יותר. הדילמה עבור מנהלי הקרנות היא בין הצורך להגן על כספי החוסכים מפני תנודתיות בשערי חליפין, לבין ההשפעה של פעולות הגידור עצמן על שער השקל והשלכותיה על היצואנים.

במאי ויוני 2026, בנק ישראל התערב בשוק המט"ח ורכש דולרים בהיקף של כ-800 מיליון דולר וכמיליארד דולר בהתאמה, במטרה לשמור על פעילות סדירה בשווקים. התערבות זו באה לאחר תקופה של היחלשות הדולר לכ-2.80 שקלים. נכון לספטמבר 2026, הדולר נסחר סביב 3.01 שקלים, אך השקל ממשיך להציג מגמת התחזקות בניגוד למגמה העולמית.

האתגר של היצואנים הישראלים

השקל החזק מציב קושי משמעותי בפני היצואנים הישראלים, אשר הכנסותיהם נקובות במט"ח, בעוד הוצאותיהם, כמו שכר עבודה, משולמות בשקלים. הדבר פוגע בתחרותיות שלהם בשווקים הבינלאומיים וברווחיותם. ניתוח נתונים מראה כי למעלה מ-70% מהיצוא הישראלי, הן בסחורות והן בשירותים, נקוב בדולר ונפגע מהיחלשותו. במאי 2026, יצואנים ספגו ירידה של למעלה מ-20% בהכנסות תוך שנה. הגירעון המסחרי של ישראל תפח לכ-12.6 מיליארד שקל באפריל 2026, כאשר יצוא תעשיות הטכנולוגיה העילית, המהווה כ-43% מהיצוא התעשייתי, רשם ירידה של 4.1% בחישוב שנתי.

התאחדות התעשיינים הציעה לאחרונה לבחון התערבות ממשלתית באופן שבו המוסדיים מגדרים את כספי החוסכים. עם זאת, קיימת ביקורת על פתרון זה, בטענה כי התערבות בפעילות הגידור עלולה להיות בעייתית, מסוכנת ולא יעילה, וכי תנועות הון וניהול סיכונים הם חלק טבעי ממנגנון קביעת המחיר בשוק פתוח. במקום זאת, יש הטוענים כי על הממשלה לטפל בעלויות הייצור ובתחרותיות של המשק.

מה זה אומר עבורכם

• **השפעה על החיסכון הפנסיוני:** התחזקות השקל עשויה להשפיע על התשואות השקליות של השקעותיכם בחו"ל. ודאו שאתם מבינים את מדיניות הגידור של קרן הפנסיה או קופת הגמל שלכם.
• **הזדמנויות לצרכנים:** שקל חזק מוזיל מוצרי יבוא, כולל חומרי גלם ומוצרים מוגמרים. זו יכולה להיות הזדמנות לרכישות מסוימות במחירים נוחים יותר.
• **מעקב אחר מדיניות בנק ישראל:** בנק ישראל עוקב אחר שוק המט"ח ועשוי להתערב במידת הצורך כדי לשמור על יציבות. עקבו אחר פרסומי הבנק ומועדי החלטות הריבית.