בקצרה
- החוק החדש מאפשר חשיפה להשקעות שאינן נסחרות בבורסה, כמו חוב פרטי, מניות של חברות פרטיות ונכסים דיגיטליים.
- המהלך צפוי להגביר את הפיקוח על השקעות אלטרנטיביות ולהגן על המשקיעים מפני גופים לא מפוקחים.
- השינוי יוצר הזדמנות לגיוון תיק ההשקעות, אך מומלץ לבחון את הסיכונים והעלויות הכרוכות בכך.
מהפכה בשוק ההון הישראלי: השקעות אלטרנטיביות נגישות לכולם
בשנים האחרונות, שוק ההשקעות האלטרנטיביות בישראל עבר תמורות משמעותיות, שהגיעו לשיאן לאחרונה עם אישור הכנסת של תיקון היסטורי לחוק השקעות משותפות בנאמנות. המהלך המשמעותי הזה פותח את שערי עולם ההשקעות האלטרנטיביות לציבור הרחב, ומאפשר למשקיעים פרטיים גישה למוצרים פיננסיים שעד כה היו נחלתם הבלעדית של גופים מוסדיים ומשקיעים כשירים.
התיקון לחוק, שאושר בקריאה שנייה ושלישית בימים האחרונים, יוצר קטגוריה חדשה בשם "קרנות השקעות פרטיות בנאמנות". קרנות אלו יוכלו להציע לציבור הרחב מגוון רחב של השקעות שאינן נסחרות באופן מסורתי בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בין האפשרויות החדשות ניתן למצוא השקעות בחוב פרטי, מניות של חברות פרטיות, נדל"ן, תשתיות ואף נכסים דיגיטליים (למעט מטבעות דיגיטליים של בנק מרכזי).
השינוי הרגולטורי נועד להשיג מספר יעדים מרכזיים. בראש ובראשונה, הוא מאפשר גיוון של תיקי ההשקעות עבור המשקיע הישראלי, באמצעות חשיפה למוצרים שאינם פועלים במתאם ישיר עם העליות והמורדות של שוק ההון המסורתי. בנוסף, הרשות לניירות ערך מקבלת סמכויות פיקוח משמעותיות יותר, שמטרתן להגן על הציבור מפני פנייה לגופים לא מפוקחים, ובמקביל להזרים אשראי לחברות קטנות ובינוניות במשק הישראלי דרך קרנות חוב.
הסדרת קרנות הגידור ופיקוח מוגבר
החוק החדש מסדיר באופן קבוע את פעילותן של קרנות הגידור בנאמנות, שפעלו בשלוש השנים האחרונות מכוח הוראת שעה זמנית וגייסו כ-5.7 מיליארד שקלים. הפיכת הפעילות לקבועה מעניקה לקרנות אלו אופק פעילות יציב וארוך טווח, ובכך נמנע הצורך בסגירתן ומובטחת המשכיות פעילותן.
רשות ניירות ערך הדגישה כי התיקון יוצר תשתית קבועה ומפוקחת, שתאפשר לציבור להיחשף למוצרים מתקדמים במידה מדודה ותחת כללי גילוי ופיקוח נאותים, תוך שמירה על ממשל תאגידי וחובות נאמנות של מנהלי הקרנות. זאת, על רקע הצורך הגובר בהכוונה מקצועית והדאגה מפעילות של מתווכים ללא רישיון מתאים שפנו ללקוחות לא כשירים עם השקעות אלטרנטיביות לא מפוקחות.
ועדת הכספים של הכנסת, שאישרה את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, קבעה גם מגבלות פיזור כדי לצמצם את הסיכון למשקיעים. לדוגמה, נקבעה הגבלה של עד 12% מנכסי הקרן לחשיפה ללווה יחיד, לתאגיד מסוים או לנכס מקרקעין מסוים. הוראות הפרק העוסק בקרנות השקעות פרטיות בנאמנות צפויות להיכנס לתוקף שישה חודשים לאחר פרסום החוק ברשומות.
השפעה על שוק האשראי וגיוס הון לחברות
לצד השינויים בעולם קרנות הנאמנות, החוק כולל גם תיקון משמעותי שמטרתו להקל על חברות המגייסות חוב. במסגרת התיקון, מנפיקים יוכלו להאריך את תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים לתקופות נוספות של עד שנה בכל פעם, ועד לתקופה כוללת של חמש שנים. צעד זה מיועד לצמצם בירוקרטיה, לקצר את לוחות הזמנים הנדרשים להנפקה מחדש ולהפחית באופן ניכר את עלויות הגיוס עבור החברות במשק.
המהלך צפוי לתרום להרחבת מקורות המימון במשק, להגביר את הפיקוח על תחומים שעד כה פעלו במידה רבה מחוץ למסגרת רגולטורית, ולאפשר לחברות, ובפרט לחברות קטנות ובינוניות, נגישות קלה יותר לאשראי דרך קרנות חוב מפוקחות.
מה זה אומר עבורכם
- אפשרויות השקעה חדשות: תוכלו לגוון את תיק ההשקעות שלכם באמצעות חשיפה למוצרים שאינם סחירים בבורסה, כמו השקעות בנדל"ן, חוב פרטי, תשתיות וחברות פרטיות, אשר עשויים להציע פוטנציאל לתשואות גבוהות יותר ופחות תנודתיות משוק ההון המסורתי.
- פיקוח והגנה: ההשקעות החדשות יוצעו במסגרת מפוקחת על ידי הרשות לניירות ערך, מה שמספק מעטפת הגנה וכללי גילוי ברורים יותר בהשוואה לאפיקים לא מפוקחים שפעלו בעבר.
- בחינת סיכונים ועמלות: למרות הנגישות החדשה, חשוב לזכור כי השקעות אלטרנטיביות כרוכות לרוב בנזילות נמוכה, דמי ניהול גבוהים יותר וסיכונים מורכבים. מומלץ לבחון לעומק את תנאי ההשקעה ולהתייעץ עם גורם מקצועי לפני קבלת החלטה.
