בקצרה
- שנת 2026 מתאפיינת במעבר ממיקוד בחומרת AI לתוכנות המייצרות הכנסות.
- בשוקי ההון נרשמת תנודתיות ורוטציה בין סקטורים, עם חשש מבועות.
- ישראל חשופה במיוחד לשיבושי AI בשוק העבודה וביצוא השירותים.
הגל השני של מהפכת ה-AI משנה את כללי המשחק
שוקי ההון העולמיים חווים בימים אלה תמורות משמעותיות, המונעות על ידי התפתחותה המואצת של הבינה המלאכותית (AI). שנת 2026 מסתמנת כשנת מפתח ב"גל השני" של מהפכה זו, אשר עיקרה במעבר ממיקוד בחומרת AI ופיתוח תשתיות, אל הטמעת פתרונות תוכנה מבוססי AI בליבת הפעילות העסקית ויצירת הכנסות ממשיות.
בעוד שבשנים האחרונות הדגש היה על כוח חישוב, שבבים ייעודיים ומרכזי נתונים, כיום השוק בוחן אילו חברות מצליחות לייצר רווחיות אמיתית מהטמעת AI במוצרים ובשירותים. על פי נתוני חברת מחקר מובילה, כ-70% מהארגונים הגלובליים צפויים לעבור השנה משלב הניסוי ב-AI להטמעה מלאה בתהליכי העבודה שלהם. הוצאות הארגונים העולמיים על פתרונות AI צפויות להגיע השנה לכ-2.5 טריליון דולר, כאשר ההוצאות על תוכנות AI לבדן רושמות זינוק של 60%.
השפעות על סקטורי החומרה והתוכנה
המעבר הזה יוצר רוטציה פנימית בשוקי ההון. חברות תוכנה המשלבות בינה מלאכותית במוצריהן נמצאות כעת בחזית הצמיחה, עם דגש על יכולתן להציג מודלים עסקיים רווחיים ויעילים. לעומתן, חברות החומרה, שסיפקו את התשתית לגל הראשון של ה-AI, עדיין נהנות מביקוש גבוה לתשתיות למרכזי נתונים ושבבים מתקדמים. עם זאת, ניכר כי המיקוד עובר לחדשנות וליעילות בפתרונות החומרה, ולא רק לכוח עיבוד גולמי.
במקביל להתלהבות סביב פוטנציאל ה-AI, גובר החשש בשוק מפני תמחור יתר ובועה אפשרית, בדומה לאירועים היסטוריים. שוק המניות האמריקאי, למשל, מציג תנודתיות גבוהה, כאשר עליות חדות במניות טכנולוגיה מרכזיות יוצרות רווחים משמעותיים אך גם חוסר ודאות לגבי יציבות המגמה. אסטרטגים בשוק מעריכים כי תרחיש של חוסר יציבות מתמשך, הכולל ירידות חדות ותיקונים מהירים, עשוי לאפיין את התקופה הקרובה.
ההשפעה על שוק ההון והכלכלה הישראלית
השינויים הגלובליים בתחום ה-AI אינם פוסחים על ישראל. על פי דוח שפורסם באחרונה, ב-31 באוגוסט 2026, על ידי בנק גרמני גדול, ישראל נמנית בין שלוש הכלכלות החשופות ביותר בעולם לשיבושי AI. הדו"ח מצביע על שילוב ייחודי בישראל של שוק עבודה החשוף מאוד ל-AI, במקביל לתלות גבוהה ביצוא שירותים.
הכלכלה הישראלית עברה בשני העשורים האחרונים שינוי מבני דרמטי, והפכה מכלכלה המייצאת בעיקר סחורות לכלכלה המייצאת שירותי ידע, תוכנה ומחקר ופיתוח. המחקר מצביע על כך שכ-55% מכלל יצוא השירותים הישראלי בשנה האחרונה התרכז בענפי התכנות ופעילויות קשורות, המוגדרים כ"מושפעי AI" על ידי הבנק. חשיפה זו מציבה את ישראל בחזית ההשפעות, הן החיוביות והן המאתגרות, של מהפכת הבינה המלאכותית.
נתוני תעסוקה וסקטור הטכנולוגיה המקומי
ההשפעות כבר ניכרות בשוק העבודה המקומי. בשנת 2025, מספר עובדי המחקר והפיתוח בישראל פחת בכ-3,500, ירידה ראשונה מזה עשור, המיוחסת בין היתר לשינויים שמביאה מהפכת ה-AI. בנוסף, סקטור ה-IT והתוכנה בבורסה לניירות ערך בתל אביב חווה טלטלה. מדד הטכנולוגיה והתקשורת בבורסה לניירות ערך בתל אביב היה היחיד שהציג תשואה שלילית של כ-13.5% מתחילת שנת 2026. מניות של ספקיות שירותי תוכנה ו-IT מקומיות רשמו ירידות חדות, כאשר חברות מסוימות צנחו בכ-30% עד 38% תוך שבועות ספורים, על רקע השקת כלי AI חדשניים המאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות.
למרות האתגרים הללו, סקרי משקיעים מראים כי האופטימיות לגבי עתיד ההייטק וה-AI בישראל נותרה גבוהה. המשקיעים המקומיים מזהים הזדמנויות גם בתוך התחרות הגוברת ובפני קרנות זרות.
מה זה אומר עבורכם
המעבר מ-AI בחומרה ל-AI בתוכנה טומן בחובו הזדמנויות ואתגרים עבור המשקיע הישראלי:
- התמקדו בחברות בעלות מודל עסקי מוכח: חפשו חברות תוכנה שיכולות להציג רווחיות והכנסות ממשיות מהטמעת AI, ולא רק הבטחות למוצרים עתידיים. הבחינו בין "הייפ" לבין ערך אמיתי.
- שימו לב לחשיפה של ישראל: היו מודעים לחשיפה הגבוהה של הכלכלה הישראלית לשינויי AI, במיוחד בסקטורי שירותי הידע והתוכנה. עקבו אחר דוחות וניתוחים מקומיים בנושא.
- שקלו פיזור והתאמת אסטרטגיה: לאור התנודתיות הגוברת בשוקי ההון, חשוב לגוון את תיק ההשקעות ולשקול אסטרטגיות המתאימות לסביבה משתנה, כולל שימוש בכלים מבוססי AI לסינון מניות וניתוח דפוסים.
