בקצרה
- התכוננו לעליות מחירים נוספות במוצרי יסוד כמו סוכר, דגנים, בשר וחלב כבר לאחר החגים.
- שימו לב להשפעת תנודות שער החליפין של השקל על מחירי מוצרי יבוא, שעשויים להתייקר.
- בדקו אפשרויות לצמצום הוצאות מזון באמצעות קניות חכמות והעדפת תוצרת מקומית.
גל התייקרויות עולמי מאיים על הצרכנים
שוק המזון העולמי נמצא בתקופה של אי ודאות מתמשכת, כאשר מחירי המזון הגיעו בספטמבר 2026 לרמתם הגבוהה ביותר מזה קרוב לארבע שנים. מדד מחירי המזון של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) טיפס בחודש שעבר ל-136 נקודות, עלייה של 1.5% לעומת אוגוסט וזינוק של 5.8% בהשוואה לספטמבר אשתקד. זוהי הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה מאז נובמבר 2022. העלייה הזו משקפת שילוב קטלני של אירועי אקלים חריגים ומתיחויות גיאופוליטיות מתמשכות, המאיימים לגלגל את העלויות הגבוהות אל כיסו של הצרכן בכל רחבי העולם, ובישראל בפרט.
אירועי אקלים משנים את התמונה החקלאית
התחזקות תופעת אל ניניו, הצפויה להגיע לשיאה בחורף 2026 ולהימשך אל תוך 2027, משבשת באופן דרמטי את דפוסי מזג האוויר הגלובליים. גלי חום קיצוניים, בצורות קשות ושיטפונות בלתי צפויים פוגעים ביבולים ומשבשים את מחזורי הגידול ברחבי העולם.
פגיעה קשה ביבולים מרכזיים
- סוכר: מדד מחירי הסוכר זינק בספטמבר האחרון בכ-12%, ורשם שיא שלא נראה מאז יוני 2025. עלייה זו מיוחסת לתחזיות היצע נמוך, בין היתר בשל החששות מהשפעות אל ניניו ותנאי מזג אוויר בלתי נוחים בברזיל, יצרנית הסוכר הגדולה בעולם.
- דגנים: יבולי הדגנים באירופה נפגעו קשות מגלי חום חריגים שנרשמו ביוני 2026, כשהם מוחקים מיליוני טונות מהתפוקה הצפויה. בצרפת, למשל, צפוי יבול התירס להיות הנמוך ביותר מזה 50 שנה. בצורות פגעו גם באזורי גידול אחרים, וארגון ה-FAO כבר הוריד את תחזיתו לייצור דגנים עולמי ב-3.4 מיליון טונות, וצופה ירידה כוללת של 2% השנה, הירידה החדה ביותר מאז 2018.
- תוצרת טרייה: גם גידולי קפה, פירות יער, ענבים ופירות גלעין צפויים להיפגע באזורים כמו פרו וברזיל, כתוצאה מגשמים עזים בתקופות קטיף ופריחה מוקדמת.
המתיחות הגיאופוליטית ומסלולי הסחר
לצד אתגרי האקלים, מתיחויות גיאופוליטיות ממשיכות לערער את שרשרות האספקה העולמיות ולהעלות את עלויות הייצור והשינוע.
השפעות סכסוכים על אספקת מזון ואנרגיה
המלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה ממשיכה לשבש את יצוא הדגנים דרך הים השחור, שהוא אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם. איומים על תקיפת תשתיות באוקראינה ושיבושים בנתיבי שיט גורמים לעלייה במחירי החיטה. יצוא הדגנים מאוקראינה בשנת 2025 היה נמוך ב-35% לעומת שנת 2020.
במקביל, המתיחות באזור המזרח התיכון, בדגש על מצרי הורמוז, משפיעה על מחירי האנרגיה. עלויות גבוהות יותר של דלק ודשנים סינתטיים מתורגמות ישירות לעלויות ייצור חקלאי גבוהות יותר, מה שצפוי להשפיע על יבולי 2027. באיחוד האירופי, למשל, האינפלציה הכללית טיפסה בספטמבר ל-3.8%, כאשר מחירי האנרגיה עלו ב-18.8% לעומת השנה שעברה.
ההשפעה על השוק המקומי בישראל
ישראל, בהיותה תלויה במידה רבה ביבוא מזון, חשופה במיוחד לתנודות בשוק העולמי. כ-98% מצריכת התבואות בישראל, המסתכמת בכ-5.4 מיליון טונות בשנה, מגיעה מיבוא. על כן, עליות המחירים הגלובליות צפויות לחלחל במהרה למדפים המקומיים, ככל הנראה כבר לאחר תקופת החגים.
למרות ירידות קלות במדדי הבשר והחלב בעולם בספטמבר האחרון, התייקרות חיטת המספוא המיובאת צפויה להפעיל לחץ כלפי מעלה על מחירי הבשר, הביצים והחלב בישראל. מדד מחירי המזון בישראל עלה מאז 2018 בקצב מהיר יותר מהמדד הכללי לצרכן, עם זינוק של 22.8% לעומת 18.9% במדד הכללי, בין היתר עקב התייקרות תשומות היבוא.
גורם נוסף המשפיע על השוק המקומי הוא אירועי אקלים בישראל עצמה. בשנת 2025 הוכרזה שנת בצורת קשה, הנחשבת לקשה ביותר במאה השנים האחרונות, והיא צפויה להוביל לירידה של כ-30% בתוצרת החקלאית המקומית בשנת 2026. זהו נתון המצטרף לסיכונים הקיימים ומגביר את התלות ביבוא.
עד כה, התחזקות השקל הישראלי הצליחה למתן במידת מה את עליות מחירי חומרי הגלם המיובאים. עם זאת, כלכלנים מזהירים כי מדובר בהגנה זמנית בלבד, וכי השפעת ההתייקרויות העולמיות תגיע בסופו של דבר לצרכן הישראלי.
מה זה אומר עבורכם
- התכוננו לעליות מחירים: צפו להתייקרויות במוצרי יסוד כגון סוכר, מוצרי דגנים, בשר וחלב. מומלץ להיערך בהתאם ולבחון את סל הקניות המשפחתי.
- עקבו אחר שער החליפין: שער החליפין של השקל משפיע ישירות על עלות מוצרי היבוא. תנודות בשער עשויות להשפיע על המחיר הסופי לצרכן.
- שקלו צריכה חכמה: העדיפו רכישת תוצרת מקומית היכן שאפשר, השוו מחירים בין רשתות קמעונאיות שונות ובחנו אפשרויות לצמצום בזבוז מזון.
השילוב של אירועי אקלים קיצוניים ומתיחות גיאופוליטית מציב אתגרים משמעותיים בפני יציבות מחירי המזון בעולם ובישראל. ההתמודדות עם תופעות אלו דורשת היערכות ברמה הלאומית ושינויים בהרגלי הצריכה האישיים.
