הכלכלה העולמית משנה כיוון: מיקוד אזורי ו-AI מעצבים מחדש את הסחר

מגמות עולמיות: מגלובליזציה לגמישות אזורית

הכלכלה העולמית נמצאת בעיצומו של שינוי מבני עמוק, המתרחק בהדרגה ממודל הגלובליזציה המוכר לעבר מיקוד אזורי מוגבר וחיזוק שרשראות אספקה מקומיות וידידותיות. מגמה זו, המכונה לעיתים "פרינד-שורינג", נובעת משילוב של אתגרים גיאופוליטיים, הצורך הגובר בחוסן אל מול שיבושים, ושאיפה להפחתת סיכונים. בעוד שהיקף הסחר העולמי בסחורות ירד במעט בשנת 2025, תחזיות מצביעות על התאוששות צנועה של כ-2.5% בשנת 2026, אך עם דגש הולך וגובר על קשרים אזוריים ואמינים.

תפקידה של הבינה המלאכותית בשינוי

הבינה המלאכותית (AI) והאוטומציה מהוות כוח מניע מרכזי מאחורי שינוי זה בשרשראות האספקה. כלים מבוססי AI מאפשרים ניהול נתונים חכם יותר, חיזוי מדויק של ביקושים, אופטימיזציה של מלאי ותהליכי ייצור, ובכך משפרים משמעותית את היעילות והדיוק. מערכות חכמות אלו מאפשרות לחברות להגיב במהירות לשינויים בתנאי השוק, לצמצם עלויות תפעוליות ולהפחית את התלות בשרשראות אספקה ארוכות ומורכבות. השימוש ברובוטיקה ובמערכות אוטומטיות במחסנים ובתהליכי ייצור הופך לחיוני יותר ויותר, בין היתר כמענה למחסור בכוח אדם. ההשקעות בתשתיות הנדרשות לבינה מלאכותית, כמו מרכזי נתונים, צפויות להוביל לצמיחה דו-ספרתית בעסקי הלוגיסטיקה הקשורים אליהן לפחות עד שנת 2029.

ישראל בלב הסערה: השקעות שיא לצד אתגרים

על רקע המגמות העולמיות, ישראל ממשיכה למשוך השקעות זרות ישירות בהיקפים חסרי תקדים. בשנת 2025 זינק היקף ההשקעות הזרות בכ-78% והסתכם בכ-26.2 מיליארד דולר, נתון המהווה שיא כל הזמנים ועולה על השיא הקודם משנת 2021. מגמה חיובית זו נמשכה גם ברבעון הראשון של שנת 2026, עם כניסת השקעות זרות ישירות בסך 14.1 מיליארד דולר, הרבעון החזק ביותר שנמדד אי פעם. עלייה זו בולטת במיוחד בהשוואה לירידה של כ-6% בהשקעות זרות במדינות ה-OECD באותה תקופה. מרבית ההשקעות, כ-90% משווי העסקאות, מגיעות מארצות הברית ומתרכזות בעיקר בתחומי התוכנה וטכנולוגיית המידע. נתונים אלו מעידים על הבעת אמון משמעותית מצד משקיעים זרים בכלכלה הישראלית, ובפרט בסקטור ההייטק, ומשקפים במידה רבה את תופעת ה"פרינד-שורינג" שבה מדינות וגופים מעדיפים להשקיע בשותפות אסטרטגיות.

השפעת AI על שוק התעסוקה המקומי

הבינה המלאכותית משפיעה באופן ניכר על שוק התעסוקה בישראל, ומציגה תמונה מורכבת. מצד אחד, ישנה עלייה בביקוש לעובדים בעלי מיומנויות בתחומי ה-AI, מהנדסי אוטומציה וחוקרי אבטחה, כאשר השכר בתחומים אלו רשם זינוקים משמעותיים, למשל עלייה של 33% בשכר מהנדסי אוטומציה ו-22% בשכר חוקרי אבטחה בחציון הראשון של 2026. מומחיות ב-AI הופכת למכפיל כוח בתפקידים רבים, וחברות מחפשות עובדים שיודעים להפיק ערך מדיד מכלי AI. מצד שני, דוחות עדכניים מצביעים על עלייה דרמטית במספר דורשי העבודה בתחום ההייטק, כאשר שיעורם כמעט שולש מאז תחילת 2022 והגיע לכ-11% מכלל דורשי העבודה במאי האחרון. העלייה החדה ביותר נרשמת דווקא בקרב עובדים ותיקים בעלי ניסיון, מה שמעיד על שינוי מבני בשוק שבו הבינה המלאכותית עשויה להחליף משימות מסוימות. רשות החדשנות ציינה כי ירידה במספר עובדי המו"פ ועליה בתפקידי מוצר עשויות להיות מוסברות, בין היתר, על ידי כניסת כלי בינה מלאכותית המייעלים ומאיצים את עבודת הפיתוח.

תמונת הסחר: גירעון מתרחב וייצור מחוץ למדינה

למרות הצמיחה המרשימה בהשקעות, תמונת סחר החוץ של ישראל מציגה אתגרים. הגירעון המסחרי בסחורות הולך ומתרחב, והסתכם בכ-103.1 מיליארד שקל בחודשים ינואר-אוגוסט 2026, לעומת כ-90.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה בשנת 2025. באוגוסט 2026, יבוא הסחורות היה כמעט כפול מיצוא הסחורות. חלק ניכר מהיבוא מורכב מחומרי גלם ומוצרי השקעה, אך הפער היחסי בין יבוא ליצוא גדל. בנוסף, מגמה מדאיגה היא שחלק ניכר מיצוא הסחורות הישראלי, כ-40%, כבר אינו עובר דרך גבולות המדינה. תופעה זו מוסברת, בין היתר, על ידי התחזקות השקל והחשש של חברות אירופאיות מ"דה-ריסקינג" (De-Risking) עקב מורכבות גיאופוליטית, מה שדוחף חברות ישראליות להעביר את הייצור לחו"ל. למרות זאת, תנאי הסחר של ישראל השתפרו ברבעון השני של 2026, כאשר מחירי היצוא עלו בכ-3.8%. בנק ישראל מעריך כי האינפלציה השנתית בשנת 2026 תעמוד על 1.8%, נמוך מהערכות קודמות, בעיקר בזכות התחזקות השקל וירידה במחירי הנפט.

מה זה אומר עבורכם

• התכוננו לשינויים בשוק התעסוקה: השקיעו ברכישת מיומנויות בתחומי הבינה המלאכותית והאוטומציה כדי להגדיל את ערככם בשוק העבודה המשתנה.
• צפו לתנודתיות במחירי מוצרים: המעבר למיקוד אזורי ושינויים בשרשראות האספקה עלולים להשפיע על זמינות ועלויות של מוצרים מיובאים, עם פוטנציאל לעליית מחירים בחלק מהקטגוריות.
• היו ערניים להזדמנויות השקעה: ההשקעות הזרות הגבוהות בהייטק הישראלי עשויות להצביע על פוטנציאל צמיחה בסקטורים מסוימים, אך יש לבחון היטב את הסיכונים והתלות בגורמים חיצוניים.