הסלמה במצר הורמוז: הנפט מזנק, התשואות עולות

מזרח תיכון בוער: השפעת ההסלמה על שוקי האנרגיה

הימים האחרונים של ספטמבר 2026 מסמנים תקופה של אי-ודאות גוברת בשווקים הפיננסיים העולמיים, זאת על רקע הסלמה ביטחונית משמעותית במצר הורמוז. נתיב ימי אסטרטגי זה, שדרכו עוברת כמות ניכרת מאספקת הנפט והגז העולמית, הפך למוקד למתיחות צבאית, מה שמעורר חששות כבדים מפני שיבושים בזרימת האנרגיה.

על פי דיווחים עדכניים, התרחשו עימותים צבאיים באזור, כולל תקיפות הדדיות שפגעו בכלי שיט והעלו את מפלס הסיכון באופן ניכר. אירועים אלו הובילו לזינוק חד במחירי הנפט הגולמי, כאשר מחיר חבית נפט מסוג ברנט התקרב לרף 95 דולרים, ומחיר הנפט האמריקני מסוג WTI נסחר סביב 90 דולרים לחבית בתחילת ספטמבר. עליות אלו משקפות את פרמיית הסיכון הגבוהה שמייחסים המשקיעים לחשש מפגיעה ביציבות האספקה מהמזרח התיכון.

כלכלנים מציינים כי כל הרחבה של העימות, ובמיוחד אירוע שעלול לשבש את תנועת המכליות או לפגוע בתשתיות אנרגיה, עשויה להשפיע במהירות על היצע הנפט בשווקים הבינלאומיים ולהוביל לתנודתיות חריפה נוספת במחירים. בעבר, בתקופות מתיחות שיא, נרשמו מחירי נפט שחצו את רף 100 הדולרים לחבית, ואף הגיעו קרוב ל-120 דולרים. ההתפתחויות הנוכחיות מחזירות את החששות מתרחישים דומים.

תשואות האג"ח העולמיות בשיא: חשש מאינפלציה חוזרת

הזינוק במחירי הנפט אינו משפיע רק על שוקי הסחורות, אלא מהדהד גם בשוקי ההון העולמיים, ובעיקר בתשואות האג"ח הממשלתיות. תשואות האג"ח עלו באופן חד בשבועות האחרונים, כשהתשואה על אג"ח ממשלת ארצות הברית ל-10 שנים טיפסה לרמות שלא נראו מאז תחילת שנת 2025, והגיעה לכ-4.78 אחוזים בתחילת ספטמבר. גם בשווקים אחרים נרשמו עליות דרמטיות: התשואה על אג"ח ממשלת יפן ל-10 שנים הגיעה ל-3 אחוזים, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1996, וכן נרשמו עליות משמעותיות בתשואות אג"ח בגרמניה ובבריטניה.

הגורם המרכזי לעליית התשואות הוא החשש הגובר מלחצים אינפלציוניים מחודשים. עליית מחירי האנרגיה מתורגמת לעלויות ייצור ותחבורה גבוהות יותר, מה שעלול להביא להתייקרות כללית של מוצרים ושירותים ולערער את מאמצי הבנקים המרכזיים לרסן את האינפלציה. ככל שהמתיחות תימשך, גובר הלחץ על הבנקים המרכזיים לשמור על מדיניות מוניטרית הדוקה, ואף לשקול העלאות ריבית נוספות, מה שמשפיע על עלויות המימון ברחבי העולם.

ההשפעה על הכלכלה הישראלית: דלק יקר יותר וחשש מאינפלציה

ההתפתחויות במצר הורמוז ובשווקי הנפט והאג"ח העולמיים משפיעות באופן ישיר על הכלכלה הישראלית ועל הכיס של כל אזרח.

עלייה חדה במחירי הדלק המקומיים

ההשפעה המיידית והבולטת ביותר היא על מחירי הדלק בתחנות. על פי נתוני משרד האנרגיה והתשתיות, מחיר ליטר בנזין 95 אוקטן בשירות עצמי זינק בתחילת ספטמבר 2026 ל-8.25 שקלים, רמה המשתווה לשיא היסטורי שנרשם בספטמבר 2012. עלייה זו מורכבת מזינוק במחירי הנפט הגולמי בעולם, עלייה במרווחי הזיקוק, וכן עדכון תקופתי של מס הבלו ומרווחי השיווק. מחיר הדלק הגבוה משפיע ישירות על הוצאות התחבורה של משקי הבית והעסקים, ומגדיל את יוקר המחיה.

לחצים אינפלציוניים ובחינה מחודשת של הריבית

מעבר למחיר הדלק, עליית מחירי הנפט מגבירה את הלחצים האינפלציוניים בכלל המשק. עלויות שינוע, יצור חשמל, ותשומות בתעשייה מתייקרות, מה שמתגלגל למחירים גבוהים יותר לצרכן. על פי הערכות כלכלנים, כל עלייה של 10% במחיר הנפט עלולה לתרום לעלייה באינפלציה. למרות חוסנה היחסי של הכלכלה הישראלית בתחום הגז הטבעי, התלות בנפט מיובא הופכת אותה לפגיעה לתנודות בשוק העולמי.

התפתחות זו מציבה אתגר בפני בנק ישראל. בעוד שקיימת ציפייה להתמתנות מסוימת באינפלציה, העלייה במחירי האנרגיה עלולה לשנות את התמונה ולדחות הורדות ריבית פוטנציאליות. שמירה על ריבית גבוהה לאורך זמן עלולה להכביד על לווים, משקיעים ועסקים, ולהשפיע על הצמיחה הכלכלית.

במשרד האוצר מתקיימים דיונים בנוגע לאפשרויות להפחתת הנטל על הצרכנים, ובכלל זאת בחינת הפחתה זמנית של מס הבלו על הדלק. עם זאת, גורמי מקצוע באוצר מביעים התנגדות לצעדים כאלה, בשל החשש מהגדלת הגירעון בתקופה של אתגר פיסקלי.

מה זה אומר עבורכם

• עלייה נוספת בהוצאות התחבורה: מחירי הדלק הגבוהים צפויים להישאר ואף לעלות, מה שיגרום לעלייה בהוצאות הנסיעה ברכב פרטי ועלויות ההובלה של מוצרים רבים.

• התייקרות אפשרית של מוצרים ושירותים: עלויות האנרגיה הגבוהות יתגלגלו למחירי מוצרים ושירותים שונים, כולל חשמל, מזון ומוצרים מיובאים, מה שעלול להחריף את יוקר המחיה הכללי.

• השפעה על הלוואות ומשכנתאות: אם בנק ישראל יאלץ לשמור על ריבית גבוהה או אף להעלותה כדי לבלום את האינפלציה, עלויות ההלוואות והמשכנתאות עלולות להישאר גבוהות או אף לעלות.