בקצרה
- הוראת בנק ישראל בנושא סיכוני אקלים נכנסה לתוקף ביוני 2026.
- בנקים יבחנו חשיפה של נכסים לסיכונים פיזיים וסיכוני מעבר.
- ייתכנו שינויים בתנאי המשכנתא, במיוחד באזורים מסוימים.
רגולציה חדשה משנה את כללי המשחק
המערכת הפיננסית בישראל עוברת מהפכה שקטה, אך משמעותית, עם כניסתן לתוקף של הוראות חדשות של בנק ישראל המחייבות את הבנקים המסחריים לשלב סיכוני אקלים במודלי הערכת הסיכונים שלהם. הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 345, אשר פורסמה לראשונה בשנת 2023 ונכנסה לתוקף בחודש יוני 2026, קובעת כי סיכוני אקלים, על כל היבטיהם, הם סיכונים פיננסיים לכל דבר ועניין, ועל הבנקים לקחת אותם בחשבון בתהליכי קבלת ההחלטות שלהם.
המהלך הרגולטורי הזה, המבוסס על עקרונות בינלאומיים שפרסמה ועדת באזל, מניח תשתית חדשה לאופן שבו בנקים יבחנו בקשות לאשראי, ובפרט משכנתאות. מטרתו היא להבטיח את יציבות המערכת הפיננסית אל מול ההשפעות הגוברות של שינויי האקלים, ולהטמיע שיקולים ארוכי טווח בתהליכי הערכת סיכון.
סיכוני אקלים: הגדרה והשפעה על נדל"ן
הוראת בנק ישראל מבחינה בין שני סוגי סיכוני אקלים עיקריים: סיכונים פיזיים וסיכוני מעבר.
סיכונים פיזיים
אלו מתייחסים לנזקים ישירים לנכסים הנגרמים מאירועי אקלים קיצוניים. בישראל, הדבר יכול לכלול עלייה בשכיחות ובעוצמת גלי חום, בצורות, שריפות, שיטפונות ועליית מפלס הים, במיוחד באזורי חוף. נכסים הממוקמים באזורים המועדים לסיכונים אלו, כמו אזורי הצפה או סמיכות ליערות, עלולים להיות חשופים לירידת ערך או לעלויות ביטוח ותחזוקה גבוהות יותר. על הבנקים לפתח יכולות לניטור ולבחינת חשיפה זו כחלק ממודל הערכת שווי הנכס המשועבד.
סיכוני מעבר
אלו נובעים מהשינויים הכלכליים והרגולטוריים הכרוכים במעבר לכלכלה דלת פחמן. לדוגמה, חקיקה עתידית בנושאי בנייה ירוקה או דרישות לחיסכון באנרגיה עלולה להשפיע על ערך נכסים שאינם עומדים בתקנים אלו. עסקים ויחידים שפעילותם בעלת חשיפה גבוהה לסיכוני אקלים או בעלת השפעה סביבתית שלילית, עלולים להיתקל בקשיים בגיוס מימון או לקבל תנאי אשראי פחות אטרקטיביים.
הטמעת הסיכונים במודלי הבנקים
החל מיוני 2026, הבנקים נדרשים לכלול את סיכוני האקלים בתהליכי ניהול הסיכונים הכוללים שלהם. זה כולל שילוב בבדיקות נאותות ללקוחות, בהערכת תיקי אשראי, ובקביעת תיאבון הסיכון של המוסד הפיננסי. המשמעות היא שבתהליך אישור משכנתא, לצד הבדיקות הפיננסיות הרגילות, הבנקים יבחנו גם את חשיפת הנכס והלווה לסיכוני אקלים. בנקים כבר החלו בתהליכי איסוף מידע מפורט מלקוחות, במיוחד עסקיים, אודות חשיפות סביבתיות ותוכניות התמודדות. למרות שההוראה מתמקדת באופן רחב בסיכונים פיננסיים, ההשפעה על שוק המשכנתאות היא ישירה, שכן נכס הנדל"ן מהווה את הבטוחה המרכזית לאשראי זה.
הבנקים נדרשים לפתח באופן מתמיד את יכולותיהם בתחום זה, כולל פיתוח מתודולוגיות ונתונים לניתוח הסיכונים, והקצאת משאבים הולמים.
מה זה אומר עבורכם
הטמעת סיכוני האקלים במודלי הערכת המשכנתאות היא שינוי מהותי שישפיע על הצרכן הישראלי בכמה אופנים:
- ייתכן שבנקים ידרשו מידע נוסף על הנכס הנרכש, כמו מיקומו ביחס לאזורי סיכון (למשל, אזורי הצפה או שריפות), יעילותו האנרגטית, או עמידותו בפני אירועי אקלים. מידע זה יכול להשפיע על תנאי המשכנתא המוצעים.
- נכסים הממוקמים באזורים הנחשבים בעלי סיכון אקלימי גבוה יותר, עלולים לחוות תנאי מימון מחמירים יותר, כמו ריביות גבוהות יותר או דרישות להון עצמי גדול יותר. במקרים מסוימים, ייתכן שהבנקים ידרשו ביטוחים ספציפיים או התאמות בנכס כדי להפחית את הסיכון.
- הדגש הגובר על קיימות ועל עמידה בתקנים סביבתיים יכול להפוך נכסים "ירוקים" או עמידים לשינויי אקלים לאטרקטיביים יותר בעיני הבנקים, וייתכן שיזכו לתנאי אשראי מועדפים בעתיד. לכן, שדרוג נכסים קיימים או רכישת נכסים חדשים העומדים בתקנים אלו עשויים להוות יתרון.







