רפורמה בחדלות פירעון: הקלות ותנאים חדשים לחייבים קטנים

ייעול הליכי חדלות פירעון: בשורה לחייבים קטנים בהוצאה לפועל

בשורה משמעותית צפויה להגיע בקרוב לחייבים יחידים בישראל, ובפרט לאלו המתמודדים עם חובות בסכומים נמוכים המנוהלים במסגרת רשות האכיפה והגבייה (ההוצאה לפועל). טיוטת חוק חדשה, תיקון מספר 10 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, זכתה לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה ביוני 2026, ובהמשך לכך קיבלה גם את אישור הממשלה. מטרת התיקון היא לייעל ולפשט את הטיפול בהליכי חדלות פירעון לאותם יחידים, ולהתאים את ההליך באופן טוב יותר לנסיבותיהם הייחודיות, תוך שמירה על זכויות כלל הנושים.

הליכי חדלות פירעון ליחידים בישראל מתנהלים כיום בשני מסלולים עיקריים, הנקבעים על פי גובה החוב. יחידים שסך חובותיהם נמוך מסכום סף מסוים, מנהלים את הליך חדלות הפירעון מול רשם ההוצאה לפועל. לעומתם, חייבים עם חובות בסכומים גבוהים יותר פונים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בבית המשפט המחוזי. המגמה הכללית של החוק, שנכנס לתוקפו בספטמבר 2019, היא קידום שיקום כלכלי של החייבים, לצד פירעון חובות לנושים, ובמסגרת זמנים קצובה.

סכומי הסף המעודכנים לשנת 2026

נכון לשנת 2026, סף החוב העליון לפתיחת הליך חדלות פירעון במסלול המקוצר, המנוהל על ידי רשם ההוצאה לפועל, עומד על 176,923.12 שקלים חדשים. המסלול מיועד ליחידים, בין אם שכירים, עצמאים או בעלי עסק שאינו תאגיד. סכום החוב המינימלי לפתיחת הליך במסלול זה עומד על 58,794.37 שקלים חדשים, אם כי במקרים מיוחדים ניתן יהיה להגיש בקשה גם מתחת לסף זה. סכומים אלו מתעדכנים מעת לעת וחשוב לוודא את נכונותם לפני הגשת בקשה.

התיקון החדש נועד להפוך את ההליך ליעיל, נגיש ומותאם יותר לנסיבותיהם של החייבים, תוך שמירה על זכויות הנושים. הוא מצטרף לתיקון משמעותי נוסף, תיקון מספר 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שאושר בכנסת בינואר 2026 ונכנס לתוקף בפברואר 2026. תיקון זה ביסס מנגנון קבוע של צו עיכוב הליכים זמני, המאפשר לחייבים לגבש הסדר חוב עם נושיהם ללא לחץ מיידי של הליכי גבייה.

השינויים המרכזיים בדרך

טיוטת התיקון החדש מציעה מספר שינויים מרכזיים שמטרתם לצמצם את הבירוקרטיה ולהקל על החייבים במסלול המקוצר:

התאמת מקום ניהול ההליך וייעול ישיבות

הליכי חדלות הפירעון יתנהלו מעתה במחוז שבו מתגורר היחיד, במקום שבו נמצא עיקר עסקו או היכן שנכסיו מצויים. צעד זה צפוי להקל על ההתנהלות הלוגיסטית של החייבים ולייעל את ההליך. כמו כן, מוצע ייעול של ישיבות גיבוש הסדר התשלומים: במקרים המתאימים, ניתן יהיה לוותר על קיום הישיבה הפיזית, או לקיים אותה באמצעות היוועדות חזותית. חשוב לציין כי כל הסדר תשלומים, גם אם הושג בהסכמה בין הצדדים, יחייב את אישורו של רשם חדלות הפירעון. הרשם אף יוכל להתנות את אישור ההסדר בהשתתפות החייב בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה.

הגנה על החייב ושמירה על התנהלות כלכלית

התיקון החדש כולל הוראות חשובות להגנה על החייב בתקופת גיבוש הסדר החוב. במשך תקופה של עד 120 ימים ממועד זימון הישיבה לגיבוש ההסדר, לא ניתן יהיה להטיל עיקול על חשבון העובר ושב או על שכר העבודה של היחיד. בנוסף, לא ניתן יהיה לממש נכסים שעוקלו במסגרת חובות עבר, למעט חובות מזונות. מטרת הגנה זו היא לאפשר לחייב התנהלות כלכלית שוטפת בתקופה רגישה זו, ולשמור על נכסיו לטובת כלל הנושים עד להשלמת ההליך.

במקביל להקלות אלו, התיקון מציע גם כללים לשמירה על התנהלות כלכלית תקינה מצד החייב בתקופת המשא ומתן. כללים אלו יכללו חובת דיווח על שינויים במצב הכלכלי, ומגבלות על ביצוע עסקאות בנכסים או קבלת אשראי ללא אישור רשם חדלות הפירעון, והכול במטרה להגן על נכסי היחיד ועל זכויות כלל הנושים.

שינויים אלה, יחד עם רפורמת הריבית שנכנסה לתוקף בתחילת 2025 וחילקה בין ריבית שקלית לדמי פיגורים, מבטאים מגמה כוללת של המערכת המשפטית והרגולטורית בישראל לטובת יצירת מסלולי שיקום כלכלי הוגנים ויעילים יותר עבור אזרחים שנקלעו לקשיים.

מה זה אומר עבורכם

• אם אתם מתמודדים עם חובות בהוצאה לפועל בסכומים נמוכים, הליכי חדלות הפירעון עשויים להפוך לנגישים ומהירים יותר, עם דגש על שיקום כלכלי.
• תוכלו ליהנות מהגנה מפני עיקולים על חשבון עובר ושב ומשכורת לתקופה מוגבלת, מה שיאפשר לכם מרחב נשימה לגיבוש הסדר.
• ייתכן ותידרשו להשתתף בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה כחלק מהליך הסדר החוב, צעד שמטרתו לסייע לכם לצאת מהמצב הכלכלי הקשה ולמנוע חזרה אליו.