מכסים חדשים בארה"ב: אתגר משמעותי ליצוא הישראלי

השבוע נכנס לתוקפו גל חדש של מדיניות סחר מגבילה, עם הטלת מכסים משמעותיים על ידי ממשל ארה"ב על סחורות מישראל ועשרות שותפות סחר נוספות. המהלך, שנכנס לתוקף ב-25 ביולי 2026, קובע מכס בשיעור של 12.5% על יבוא סחורות פיזיות מישראל, ומהווה אתגר חדש ומשמעותי בפני היצואנים הישראלים.

התחזקות מדיניות הסחר המגבילה בעולם

הטלת המכסים הנוכחית על ידי ממשל ארה"ב מגיעה כחלק ממגמה גלובלית מתרחבת של מדיניות סחר מגבילה. בעוד שהנימוק הרשמי למהלך האמריקאי הוא מאבק בייבוא מוצרים שיוצרו בעבודה כפויה, גורמים כלכליים רואים בכך המשך למדיניות "אמריקה תחילה" שמטרתה להגן על התעשייה המקומית. המכסים החדשים חלים על יבוא בהיקף נרחב המכסה כ-99.4% מהיבוא לארה"ב ומוטלים על כ-60 שותפות סחר. בניגוד למהלכים קודמים שספגו מכה בבתי המשפט, הפעם הממשל האמריקאי נשען על סעיף 301 לחוק הסחר משנת 1974, הנחשב בעל עמידות משפטית גבוהה יותר, מה שמקשה על ערעור משפטי מצד מדינות ויצואנים.

ההשלכות של מדיניות זו אינן מוגבלות לארה"ב בלבד. גם באיחוד האירופי נרשמו שינויים במדיניות היבוא. כך, למשל, החל מ-1 ביולי 2026, בוטל פטור ממכס על משלוחי יבוא בעלי ערך נמוך (עד 150 אירו), וכעת נגבה מכס בסך 3 אירו עבור כל פריט ברמת קוד הסיווג. מהלכים אלה מצביעים על כיוון ברור של התייקרות בסחר הבינלאומי והטלת חסמים נוספים בפני תנועת סחורות.

ההשפעה על היצוא הישראלי

עבור ישראל, הטלת המכס החדש של 12.5% על ידי ארה"ב היא בעלת משמעות רבה. ארה"ב היא יעד היצוא הגדול ביותר של ישראל למדינה בודדת, וקלטה בשנה החולפת סחורות ישראליות בהיקף של למעלה מ-17 מיליארד דולר. המכס החדש יחול על מגוון רחב של סחורות פיזיות מישראל, ביניהן יהלומים, מעגלים משולבים, ציוד רפואי, כימיקלים ומכשור מדויק.

העלות השנתית של מכס זה מוערכת במאות מיליוני דולרים, שיתחלקו בין היצואנים הישראלים, היבואנים האמריקאים ובסופו של דבר גם הצרכנים. יצואנים ישראלים המשתייכים למדרגת המכס של 12.5% ימצאו את עצמם בעמדת נחיתות תחרותית מול יצואנים ממדינות אחרות, דוגמת האיחוד האירופי, שזכו למדרגת מכס נמוכה יותר של 10%. פער של 2.5% במחיר עלול להכריע עסקאות רבות ולהקשות על חברות ישראליות לשמור על נתח השוק שלהן.

חשוב לציין כי המכסים אינם חלים על מגזר השירותים, המהווה כמחצית מהיצוא הישראלי כולו. ענף ההייטק הישראלי, המבוסס ברובו על יצוא שירותי תוכנה, צפוי להיפגע פחות ישירות ממהלך זה, אם כי יצוא מוצרי הייטק פיזיים כדוגמת שבבים וציוד ייצור כן יושפע. לפי נתוני רשות החדשנות, יצוא ההייטק מישראל הסתכם ב-78 מיליארד דולר בשנת 2024, כאשר כ-72% ממנו היו שירותי הייטק.

תגובת המשק הישראלי והממשלה

בישראל, קהילות עסקיות כבר נערכות לבחון את ההשלכות המלאות של הטלת המכסים. חברות יצוא צפויות לבדוק מחדש את מבנה העלויות, הסכמי האספקה והמחירים מול לקוחות בארה"ב. במקרה שהמכסים יישארו לאורך זמן, ייתכן שחברות מסוימות אף ישקלו להרחיב את פעילותן מתוך ארה"ב או לשנות את שרשראות הייצור שלהן כדי לצמצם את הפגיעה.

משרד הכלכלה והתעשייה, באמצעות מינהל סחר חוץ, פועל לקידום היצוא הישראלי ומשיכת השקעות זרות, ומפעיל מערך של נספחויות כלכליות ברחבי העולם. המשרד אף מציע תוכניות סיוע ליצואנים לשנת 2026, הכוללות מענקים לביצוע פיילוטים בחו"ל, סיוע בהתאמת מוצרים לשוקי יעד ותמיכה בהשתתפות בתערוכות בינלאומיות. בנוסף, הממשלה הקצתה מיליארד שקלים בשנת 2026 באמצעות רשות החדשנות לתמיכה בחברות מחקר ופיתוח בשלבי הזנק וצמיחה מוקדמת, במטרה להתמודד עם אתגרים מאקרו-כלכליים, כולל התחזקות השקל. כמו כן, משרד האוצר צפוי להקים צוות שיבחן דרכים להגברת האטרקטיביות של ענף ההייטק הישראלי לאור מגמות מיסוי ורגולציה עולמיות.

על פי נתוני בנק ישראל, המדד החודשי לפעילות המשק עלה בחודש יוני ב-2.5%, מה שמעיד על התאוששות מסוימת בפעילות הכלכלית. עם זאת, האתגרים בזירת הסחר העולמית דורשים ערנות והתאמה מתמדת.

מה זה אומר עבורכם

• אם אתם יצואנים של סחורות פיזיות לארה"ב, עליכם לבחון מחדש את מודל התמחור והרווחיות שלכם, ולשקול דרכים להפחתת עלויות או גלגול חלק מהמכס על הלקוח האמריקאי. מומלץ לבחון את תוכניות הסיוע שמציע משרד הכלכלה והתעשייה.

• צרכנים ישראלים המבצעים יבוא אישי מחו"ל צפויים להתמודד עם עלויות גבוהות יותר. בנוסף למכסים בארה"ב ואירופה, בישראל בוטל לאחרונה הצו להגדלת הפטור ממע"מ, ועל כן יבוא אישי מעל 75 דולר חייב במע"מ בשיעור 18%.

• עבור חברות הייטק בתחום השירותים והתוכנה, ההשפעה הישירה של המכסים בארה"ב פחותה, אך חשוב לעקוב אחר תנודות בשערי חליפין ולקחת בחשבון את המגמות הרחבות של מדיניות הסחר הגלובלית שעלולות להשפיע בעקיפין על לקוחות ושווקים.